Longevity – לא רק לחיות יותר, אלא לחיות טוב יותר
כולם מדברים היום על Longevity – אריכות ימים. אבל השאלה המעניינת באמת אינה רק כמה שנים נחיה, אלא איך נחיה אותן. האם נוכל להישאר חזקים, עצמאיים, צלולים ובתנועה גם בגיל מבוגר? ומה מתוך זה נמצא בידיים שלנו?
בשנים האחרונות המילה Longevity הפכה לאחת המילים החמות בעולם הבריאות. מדברים על בדיקות מתקדמות, תוספי תזונה, צום, שעונים חכמים, חשיפה לקור ועוד שלל שיטות שמבטיחות להאט את תהליך ההזדקנות.
אבל בתוך כל הרעש הזה קל לפספס שאלה הרבה יותר בסיסית:
האם המטרה שלנו היא פשוט לחיות יותר שנים – או לחיות יותר שנים בבריאות טובה?
לא מספיק לחיות יותר- השאלה היא איך
כשאנחנו שומעים את המושג Longevity – אריכות ימים, המחשבה הראשונה היא בדרך כלל על מספר השנים שנחיה.
אבל השיח והמחקר בתחום עוסקים היום בשאלה רחבה הרבה יותר:
איך נוכל לא רק לחיות יותר שנים, אלא גם להישאר בריאים ומתפקדים לאורך כמה שיותר מהן?
כי בסופו של דבר, רובנו לא באמת עסוקים בשאלה אם נגיע לגיל 90 או 100. הרבה יותר מעניין אותנו איך נרגיש ואיך נתפקד ככל שהשנים יעברו.
האם גם בעוד 10 או 20 שנה נוכל לקום מכיסא בקלות, לעלות מדרגות, לטייל, להתאמן, לפגוש חברים, לחשוב בבהירות ולהמשיך לעשות את הדברים שאנחנו אוהבים?
זה בדיוק הרעיון שעומד בלב ה־Longevity: לא רק להאריך את החיים, אלא לשמור על הבריאות, החיוניות והעצמאות שלנו לאורך כמה שיותר שנים.
ולכן המטרה של Longevity אינה רק להוסיף שנים לחיים, אלא לנסות להגדיל את מספר השנים שבהן אנחנו נהנים מבריאות טובה ומאיכות חיים.
גם ארגון הבריאות העולמי מתייחס להזדקנות בריאה לא רק כהיעדר מחלות, אלא כשמירה על היכולת לתפקד ולעשות את הדברים החשובים לנו גם בגיל מבוגר.
וזו כבר שאלה הרבה יותר מעניינת:
מה אנחנו יכולים לעשות היום כדי להשפיע על הדרך שבה נחיה בעוד 10, 20 או 30 שנה?
כמה מאורך החיים שלנו באמת מושפע מאורח החיים?
כאן המחקר נעשה מעניין במיוחד.
מחקר גדול שפורסם בכתב העת המדעי Circulation בחן חמישה הרגלים הקשורים לאורח חיים בריא: תזונה איכותית, פעילות גופנית, שמירה על משקל בטווח שהוגדר במחקר כבריא, הימנעות מעישון וצריכת אלכוהול מתונה.
החוקרים העריכו שבגיל 50, אנשים שקיימו את חמשת ההרגלים הללו היו בעלי תוחלת חיים ארוכה יותר בהשוואה למי שלא קיימו אף אחד מהם: כ־14 שנים נוספות אצל נשים וכ־12.2 שנים אצל גברים.
חשוב לומר: מדובר במחקר תצפיתי. כלומר, הוא מצביע על קשר משמעותי בין אורח החיים לבין תוחלת החיים, אבל לא ניתן להסיק שכל הרגל בפני עצמו "מוסיף" לנו מספר מסוים של שנים.
ועדיין, המסר משמעותי:
לא הכול נמצא בשליטתנו, אבל לאורח החיים שלנו יש חשיבות גדולה.
הגנטיקה חשובה. ההיסטוריה הרפואית חשובה. הסביבה שבה אנחנו חיים והטיפול הרפואי שאנחנו מקבלים חשובים גם הם.
אבל גם הדרך שבה אנחנו חיים יום אחרי יום היא חלק משמעותי מהתמונה.
תנועה ומסת שריר – השקעה לשנים הבאות
בעולם ה־Longevity מדברים הרבה על טכנולוגיות חדשות, בדיקות ותוספים.
אבל אחד הכלים החשובים ביותר נמצא ממש מתחת לאף שלנו:
לנוע ולשמור על השרירים.
ככל שאנחנו מתבגרים, הגוף נוטה בהדרגה לאבד מסת שריר וכוח, במיוחד אם איננו מפעילים אותו.
והמשמעות אינה רק אסתטית.
השרירים מאפשרים לנו לקום מכיסא, לעלות מדרגות, לסחוב קניות, לשמור על שיווי משקל, לטייל ולהמשיך להיות עצמאיים.
מחקרים על הזדקנות בריאה מצביעים על כך שפעילות גופנית קשורה לא רק לתוחלת חיים, אלא גם לשמירה על התפקוד הגופני, הבריאות הקוגניטיבית והנפשית ולהפחתת הסיכון למחלות כרוניות.
ופה קשה שלא לחשוב על הרמב"ם.
מה הרמב"ם אמר על תנועה לפני יותר מ־800 שנה?
בהלכות דעות כתב הרמב"ם:
"כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה… אין חולי בא עליו וכוחו מתחזק"
הרמב"ם כמובן לא הכיר את המחקרים של ימינו ולא דיבר במונחים של Longevity.
אבל העיקרון שהוא הציב ברור מאוד:
תנועה היא חלק מהבסיס לשמירה על הבריאות.
והיום, מאות שנים מאוחר יותר, פעילות גופנית ושמירה על הכוח הגופני נמצאות בלב השיח המדעי על הזדקנות בריאה.
ומה לגבי תזונה?
כשמדברים על Longevity, קל מאוד להתחיל לחפש את "המזון שמאריך חיים.
שמן זית?
אגוזים?
פירות יער?
תה ירוק?
מדי פעם מזון אחר זוכה לכותרת.
אבל אין מזון אחד שיכול להבטיח לנו חיים ארוכים ובריאים.
המחקר מצביע דווקא על חשיבותה של התמונה הכוללת לאורך זמן: איכות התזונה, ירקות ופירות, מזון מגוון, מקורות חלבון מתאימים, שומנים איכותיים, סיבים ובעיקר הרגלים שאפשר להתמיד בהם.
גם כאן הגישה של הרמב"ם מעניינת במיוחד, משום שהוא לא עסק רק בשאלה מה אוכלים, אלא גם כמה אוכלים.
הרמב"ם כתב:
"לא יאכל אדם עד שתתמלא כריסו, אלא יפחית כמו רביע משבעו"
כלומר, לאכול רק 75% מהכמות ולכן לא רק בחירת המזון חשובה, גם המידה היא חלק מהסיפור.
וזה מתחבר בעיניי לאחד העקרונות החשובים ביותר של Longevity:
הבריאות שלנו נבנית פחות מהחלטה אחת דרמטית, ויותר מההרגלים הקטנים שאנחנו חוזרים עליהם יום אחרי יום, שנה אחרי שנה.
שינה היא לא זמן מבוזבז
אם יש דבר אחד שקל לנו לקצץ בו כשאין מספיק שעות ביממה, זו השינה.
אבל הגוף לא מתייחס לשינה כאל מותרות.
במהלך השינה מתרחשים תהליכים חשובים הקשורים בין היתר למערכת החיסון, לוויסות הורמונלי, לחילוף החומרים, לזיכרון ולתפקוד המוח.
ולכן אי אפשר לדבר על הזדקנות בריאה ולהסתכל רק על האוכל והאימונים.
אפשר לאכול מצוין ולהתאמן באופן קבוע אבל אם במשך שנים אנחנו ישנים מעט וחיים בעייפות מתמשכת, חסר חלק משמעותי בפאזל.
כפי שכתבתי גם בכתבה על שינה ומשקל, השפעת השינה מגיעה הרבה מעבר לתחושת העייפות שאנחנו מרגישים בבוקר.
ויש עוד גורם שאנחנו לפעמים שוכחים:
האנשים שסביבנו
Longevity אינו רק סיפור של אוכל, פעילות גופנית ובדיקות דם.
גם לקשרים שלנו עם אנשים אחרים יש מקום משמעותי בתמונה.
מטא־אנליזה גדולה שכללה 148 מחקרים ויותר מ־308 אלף משתתפים מצאה שאנשים עם קשרים חברתיים חזקים יותר היו בעלי סיכויי הישרדות גבוהים בכ־50% במהלך תקופות המעקב, בהשוואה לאנשים שקשריהם החברתיים היו חלשים יותר.
זה כמובן לא אומר שחברים "מאריכים את החיים ב־50%".
אבל הקשר שנמצא בין מערכות יחסים חברתיות לבין בריאות ותמותה הוא משמעותי.
אנחנו משקיעים המון מחשבה במה שנמצא בצלחת שלנו, אבל גם האנשים שסביבנו, תחושת השייכות, הקהילה והקשרים המשמעותיים בחיינו הם חלק מהבריאות שלנו.
ואולי יש כאן עוד תזכורת חשובה:
לחיים ארוכים כדאי שיהיו גם משמעות, קשר וסיבה טובה לקום בבוקר.
האם צריך לשנות את הכול כדי לחיות טוב יותר לאורך שנים?
כאן בעיניי נמצא אחד המלכודות של התחום.
כי גם Longevity יכול להפוך לעוד מרוץ.
לעקוב אחרי כל מדד
לנסות כל טרנד חדש
לקנות עוד תוסף
לחפש את הבדיקה הבאה
ולהרגיש שאנחנו צריכים לעשות הכול "מושלם" כדי להזדקן נכון
אבל אולי דווקא ההפך הוא הנכון.
הזדקנות היא תהליך טבעי שאי אפשר לעצור.
השאלה היא באיזה מצב אנחנו רוצים להגיע אל השנים הבאות.
וכדי להשפיע על זה לא חייבים להתחיל מעשרים שינויים.
אפשר להתחיל בתנועה קבועה ושמירה על השרירים, בתזונה טובה ובמידה, בשינה מספקת, בניהול הסטרס, בקשרים משמעותיים ובמעקב רפואי ומניעתי בהתאם לגיל ולמצב הבריאותי.
ובעיקר לבחור הרגלים שאנחנו באמת מסוגלים לחיות איתם לאורך זמן.
אולי זה נשמע פחות חדשני ומסעיר מכל הטרנדים שמבטיחים לנו איכות ימים אבל דווקא ההרגלים הפשוטים מצליחים להתמיד בהם לאורך זמן הם הבסיס לבריאות טובה.
הרמב"ם וLongevity מה בכל זאת מחבר ביניהם?
אני אוהבת את החיבור בין הרמב"ם למחקר המודרני, אבל חשוב לי גם לדייק אותו.
הרמב"ם לא "גילה את ה־Longevity" לפני 800 שנה, ולא נכון לקחת ידע מדעי של היום ולייחס אותו לאחור.
אבל כשקוראים את כתביו בנושא הבריאות, קשה שלא לזהות תפיסה רחבה שמרגישה רלוונטית מאוד גם היום:
מניעה לפני מחלה
תנועה כחלק מהחיים
מתינות באכילה
שינה
איזון
והסתכלות על האדם כמכלול של גוף ונפש.
המדע המודרני נותן לנו היום כלים שלא היו קיימים אז ומאפשר לנו לבדוק, למדוד ולהבין מנגנונים לעומק.
אבל דווקא בתוך עולם שמציע לנו עוד ועוד פתרונות חדשים, מעניין לגלות עד כמה חלק מהיסודות נשארו פשוטים.
אולי כדאי לשנות את נקודת המבט
אנחנו רגילים להציב לעצמנו מטרות בריאותיות: לרדת להתחיל, להתחיל להתאמן, לאכול טוב יותר או להקפיד על השינה.
אלה מטרות חשובות, והן בהחלט חלק מאורח חיים בריא.
אבל עולם ה-Longevity מציע לנו להסתכל עליהן גם מזווית נוספת: לא רק מה שיעשו עבורנו עכשיו, אלא מה שיוכל לבנות עבורנו שנים הבאות.
אימון כוח, למשל, לא נועד רק לחיטוב הגוף. הוא מסייע על השרירים ועל הכוח שלנו, כדי להמשיך להיות פעילים ועצמאיים
שינה טובה אינה חשובה רק כדי לקום פחות עייפים בבוקר – היא חלק מהשמירה על הבריאות הפיזית והקוגניטיבית לאורך זמן.
ותזונה טובה אינה רק כלי לירידה במשקל – היא חלק מהדרך שבה אנחנו מזינים ושומרים על הגוף שלנו לאורך השנים.
אולי לצד השאלה "מה אני רוצה לשפר בריאות שלי עכשיו?" , כדאי להוסיף עוד אחת:
"איך אני רוצה לתפקד בעוד 10 או 20 שנה מהיום?"
זה בעיניי הרבה יותר מדויק, כי אנחנו לא מבטלים את המטרות המרכיבות אלא נותנים להן משמעות רחבה יותר
ההרגלים הקטנים של היום הם במידה רבה השקעה בגוף שנרצה לחיות בו גם בעוד שנים.
וזו אולי הדרך הפשוטה ביותר להבין את כל עולם ה־Longevity:
לא רק להוסיף שנים לחיים אלא להוסיף חיים לשנים.
ב־ Wellness Life Academy – בית הספר לאורח חיים בריא בגישת הרמב"ם, אנו משלבים את חכמת הרמב"ם עם הידע המדעי העדכני, מתוך תפיסה שבריאות אמיתית אינה מתחילה בעוד דיאטה, אלא בבניית אורח חיים מאוזן, הדרגתי ומתמשך.